חג הסוכות נחוג במשך שבוע מאמצע חודש תשרי - בדיוק תחילת עונת הגשמים בארץ ישראל. אז עוזבים היהודים את אזור הנוחות שלהם בבית, כדי לחיות בסוכה ארעית, מכוסה בסכך צמחי, החדיר למי הגשמים. לפי הכתוב בתורה (ויקרא כ"ג, 43) מטרת החג היא "לְמַ֘עַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם" – כלומר לזכור את העובדה שבצאתנו ממצרים הושיב אותנו אלוהי ישראל בסוכות, ועלינו לשמוח על כך!
השנה, עקב מגיפת הקורונה, קשה יותר לקיים את מצוות התורה (דברים ט"ז, 14) – "ושמחת בחגך!". השנה יש לנו יותר סיבות מתמיד שלא לחגוג, ולמצוא אמתלות להתאונן ולהתלונן כמה רע, כמה אחרים אשמים, וכמה פעם הכל היה יותר טוב. זה מאד אנושי...
גם במדבר בני ישראל התלוננו והתאוננו ללא הפסקה: אפילו מייד לאחר הניסים הגדולים שחוו ביציאת מצרים מתלונן העם בשפה בוטה כנגד מנהיגו הדגול משה, שהוציאו ממצרים:
"וַיֹּאמְרוּ֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר!" (שמות י"ד, 11-12) כלומר: גם לאחר שניצלו מהשיעבוד במצרים בהנהגת משה, המכות שחטפו מדכאיהם המצרים, וכן, גם מגיפות מהן ניצלו באורח נס, העם ממשיך להתאונן ולהתלונן, עד שגם משה הגדול נשבר ואומר:
"לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃ ְאִם־כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הׇרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי!" (במדבר י"א, 14-15) – אנו רואים שדור המדבר התלונן אפילו יותר מדורנו, וזאת אחרי שלכאורה קרו לו ניסים שכבר לא קורים היום, והנהיג אותם משה בן עמרם, שעד היום נחשב כאחד המנהיגים הדגולים שקמו לעם ישראל...
-לדעתי, זהו בדיוק מה שעושה את התנ"ך לספר הפופולארי ביותר בכל העולם ולאורך הדורות:
התנ"ך, למרות היותו ספר דתי לכאורה, מדבר כל הזמן על בני-אדם. גיבורי התנ"ך אינם גיבורי-על או בני-אלים. הם בני אדם, כמוני וכמוך, שחוטאים בחטאים החמורים ביותר, ולכולם יש את אותן חולשות כמו שיש לי ולך... לכן לא צריך להיות אדם מאמין כדי להזדהות עם התנ"ך – ספר שנכתב לפני אלפי שנים, אך עדיין רלוונטי גם לדור האינטרנט והמרחב הווירטואלי.
מהתנ"ך אנחנו, בני המין האנושי, יכולים לשאוב תקווה גדולה: גם בעבר היו לנו אתגרים גדולים. בדרך כלל אתגרים קשים יותר מהיום. לפי התנ"ך גם אז, כשקרו לנו הניסים הגדולים ביותר, תמיד קיטרנו והתלונַּנּוּ! הקורונה היא הדרך של מה שמנהיג את היקום ללמד אותנו ענווה. למרות כל ההישגים הטכנולוגיים והתרבותיים שהשגנו, עדיין אנחנו ממשיכים לקטר, להתאונן ולהתלונן, וגם אם היינו מונהגים היום ע"י משה בן עמרם בכבודו ובעצמו, עדיין היינו, בדיוק כמו אז, מתלוננים ומתמרדים כנגדו, כפי שעשו בני ישראל פעמים רבות במדבר.
לכן יצרנו לנו את חג הסוכות: חג הסוכות מלמד אותנו שאנחנו יכולים להסתפק בהרבה פחות ממה שאנחנו בדרך כלל חושבים. בסוכות אנחנו למדים שלמרות ההשקעה הרבה שהשקענו בבית נאה וכלים נאים, אנחנו יכולים ליהנות ולשמוח עם משפחתנו דווקא בסוכה דלה, עם גג חדיר לגשם. כשכולנו בסוכות, אין עני ועשיר, ואנחנו מתרחקים מהנוחות ומהטכנולוגיה ומתחברים יחד למסורת משותפת בת אלפי שנים. ועם האחדות הזו נוכל להתגבר על כל המכשולים – ביחד!!!
